החלטה בתיק ת"א 19234-06-12

1.         לפני בקשה הנתבעת להביא ראיות לסתור נכות שנקבעה על פי דין בהתאם להוראת סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן:" חוק הפיצויים").

התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 08.08.11.

וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה כי לתובע נגרמה נכות צמיתה בתחום האורטופדיה.

וועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי הגדילה את שיעורי הנכות, וקבעה כי לתובע נגרמו 19% נכות.

2.         הנתבעת טענה כי בקביעת הוועדות נפלה טעות מהטעמים הבאים: 

o       לתובע  נגרם רק שבר אחד שהתרפא בעוד שהוועדות קבעו נכות בגין שני שברים בחוליות.

o       לתובע אין מגבלה בתנועה ועל אף זאת נקבעה לו נכות בגין כך.

o       בפני הוועדה שקבעה את הנכות הוצגה חוות דעת פרטית שהשפיעה על קביעת הוועדה.

o       הוועדה הרפואית לעררים לא הסבירה מדוע הוגדלו שיעורי הנכות.

3.         התובע טען מנגד כי הבקשה הוגשה בשיהוי, כי הוועדה לא טעתה בקביעתה וכי הוראות הדין אינן שוללות להביא בפני הוועדה חוות דעת מטעם נפגע.

4.         דין הבקשה להידחות.

5.         כידוע, התרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד, ורשות לכך תינתן במשורה.

עניין זה נלמד מפורשות מהוראת הסיפא לסעיף 6ב לחוק הפיצויים: " אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שירשמו".

סעיף 6ב לחוק הפיצויים תוקן בין היתר על מנת למנוע סחבת, עינוי דין ובזבוז משווע של משאבים. קביעתו של המוסד לביטוח לאומי נעשית תוך הקצאת משאבים, תוך בדיקת התובע, ועל כן ככלל אין מקום לבדוק את התובע על ידי מומחה פעם נוספת, שעה שהתובע פנה בעצמו לשם קביעת נכות על פי דין. (ראו: הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 5), התשמ"ד-1984, ה"ח 192; ש. מורד "התנאים להפעלת סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 " הפרקליט ל"ז(תשמ"ו) 362)

6.         הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי והוועדה הרפואית לעררים בדקו את מצבו הרפואי של התובע והתייחסו לתיעוד הרפואי שהוצג.

מעיון בתיעוד הרפואי עולה כי לא נפלה טעות בקביעת הוועדה, כך למשל בתעודה רפואית של דר' קפלן מיום 28.11.11 נכתב כי ישנם שברים בחוליות, וזאת בניגוד לנטען על ידי הנתבעת.

הגבלה בתנועה אובחנה בסמוך לתאונה גם על ידי דר' ליברמן ביום 09.08.11.

הוועדה הרפואית לעררים עיינה גם בבדיקת הסיטי, שהיא בדיקה אבחנתית אובייקטיבית, וקבעה את קביעתה בין היתר על יסוד הבדיקה האמורה.

אמנם, בבקשה נטען כי מתעודות רפואיות אחרות שלא צורפו למוסד לביטוח לאומי, ניתן להסיק מסקנות אחרות, ואולם הוועדה בחנה כאמור את התיעוד האובייקטיבי ובדקה את מצבו הרפואי של התובע.